UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » שאלות

שאלות

שאלות נפוצות על UX בישראל 2023

—מעודכן לשנת 2024 —

שאלות נפוצות על UX בישראל

בערך פעם בשבועיים אני מקבל מייל או פניית פייסבוק מאנשים שגילו את תחום ה-UX ויש להם שאלות.  אני באמת שמח לענות, במיוחד שהשאלות תמיד חוזרות על עצמן, אז יש לי כמה מיילים עם תשובות שמלווים אותי כבר שנים, ואני רק צריך למחוק מהם חלקים לא רלוונטיים ולשלוח. אה, ולכתוב "אהלן <שם>" בהתחלה, ולערוך את המין של כינויי הגוף והפעלים (על שמות התואר אני מוותר – יבינו לבד).

בהיותי אדם די עצלן, אני תמיד אומר לעצמי שאני צריך לפרסם את זה כפוסט  אחד מרוכז של שאלות ותשובות, מה שיפתור אותי מהצורך להוציא חלקים ולרשום "אהלן <שם>" בהתחלה. בהיותי אדם די עצלן, מעולם לא עשיתי את זה. החלטתי לעשות את זה דווקא עכשיו פשוט כי כרגע יש לי דברים יותר חשובים שצריך לעשות קודם. כל בוגר של מוסד אקדמי ייזכר איך דווקא ביום שלפני המבחן הוא חש צורך בלתי נשלט לשטוף את הדירה (שנשטפה פעם אחרונה על-ידי השוכרים הקודמים), ויבין למה אני מתכוון.

כמובן שהתשובות למטה משקפות את דעתי האישית בלבד, והן מושפעות מהמסלול שאני עברתי. אנשים אחרים עשויים לתת תשובות אחרות, אולי טובות יותר. התשובות מדברות על תפקיד של מאפיין חוויית משתמש (להבהרה לגבי שמות התפקידים פנו לשאלה המתאימה למטה).

אני מקווה להרחיב את הרשימה בעתיד עם שאלות נוספות, אז תרגישו חופשי להציע כאלה. ואתם מוזמנים להציע תיקונים ושיפורים אחרים. והפוסט הזה צבר כבר לא מעט פז"ם, אז למרות שאני מקפיד לעדכן אותו, ייתכנו לינקים שבורים. תגידו לי אם אתם מוצאים כאלה!

אז אהלן <שם>.

1. איך נכנסים לתחום של חוויית משתמש?

2. יש לי רקע/תואר ב-X, האם זה תחום רלוונטי או שחייבים רקע/תואר ב-Y?

3. האם אני חייב לעבור קורס UX כדי להיכנס לתחום? איזה קורס לקחת? האם הבוגרים מוצאים עבודה?

4. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין איפה בעצם עובדים.

5. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין מה עושים בפועל כל היום.

6. אהם… ובאיזה כלים עושים את כל זה?

7. אוקיי, ועכשיו תסביר לי את זה כאילו הייתי ילד בן 5

8. אני נמצא בארגון בתפקיד X, איך מוסיפים לזה את ה-U?

9. כיצד רוכשים באופן עצמאי ידע וכישורים?

10. אם אפשר לשאול, ובאמת שאתה לא חייב לענות, אבל אשמח רק לקבל מושג כללי, מה סדר הגודל של המשכורות בתחום?  

11. מי זה UX Designer? מה זה UI? איך אומרים את זה באנגלית? מה הסיפור עם הטייטלים?

12.לא הבנתי, אז קיימות עדיין משרות UX נטו או שהכל עכשיו UX/UI?

13.סבבה, הבנתי. ואיפה מחפשים עבודה?

14.ואפרופו עבודה – נראה לך שעוד תשאר לכם כזאת עם ה-AI וכל זה?

15. רגע רגע, איפה בעצם נרשמים לקבלת עדכונים מהבלוג הנפלא הזה?!

 

–המשך קריאה–

אפריל 15, 2014 9 תגובות

איך זוכים בלוטו

להלן השאלות המטרידות חוואי משתמש במהלך ההתקדמות שלו בקריירה, בסדר כרונולוגי:

1. מה זה חוויית משתמש?

ולאחר שהבין מה זה:

2. איפה אני לומד חוויית משתמש?

ולאחר שלמד (או שלא):

3. איך אני נכנס לתחום חוויית המשתמש?

ולאחר שנכנס:

4. איך אני לומד את זה באמת?

ולאחר שהתנסה קצת:

5. איך אני לומד את כל התחומים שלא יוצא לי להתעסק בהם, אבל אני עדיין חייב להכיר?

ולזה מתווסף בהדרגה, אך לעולם לא מחליף אותו לחלוטין:

6. איך אני לא שוכח את כל התחומים שכבר לא יוצא לי להתעסק בהם?

כמובן שאת כל זה מלוות שאלות מהותיות נוספות, כמו איך אני מסביר לסובביי מה זה חוויית משתמש, וכמובן האם בחורות אוהבות חוואי משתמש, וגם איך אני יכול להרוויח כסף מעיסוק בחוויית משתמש, ואז, די מהר, איך אני יכול להרוויח הרבה כסף מעיסוק בחוויית משתמש? שזה  מתקשר לשאלה השנייה, אבל לא משנה. על השאלות האלה אני לא הולך לדבר, אותי יותר מעניינות השאלות ברשימה הראשונה (אלא אם אתם יודעים את התשובה לשאלה האחרונה, ואם כן אז צרו קשר).

–המשך קריאה–

יולי 18, 2011 14 תגובות

תרגום: הבוחן שייתן לכם את פיטס

עד שאני מגיע לתרגם משהו, בדרך כלל מדובר בפוסט או מאמר מהשבועות אחרונים. נכון, מדי פעם מתפלק לי איזה פוסט על עשר המכות או על הנדסת אנוש מימי שחר הספּנוּת, אבל הרוב זה דברים ממש מהימים האחרונים, בטווח של שני שינויי ממשק בפייסבוק. ובכן, המאמר הזה נכתב לפני 12 שנה, אבל זה לא מפחית מהרלוונטיות שלו. נתקלתי בו במקרה, וכמובן שאחרי המשפט הראשון לא הייתה לי ברירה אלא לנסות לפתור את הבוחן, ואני לא אטען שידעתי לענות נכון על הכל.

זה מאמר מאוד ייחודי בזה שהוא בבת אחת מעניין, "פותח את הראש", ומאוד רלוונטי לעבודה היומיומית. והוא גם חושף מדוע אנשים מרגישים שכל-כך כיף להם לעבוד עם המוצרים של אפל, ושלא מדובר רק בעיצוב גראפי ושיווק.

ברוס טוגנאזיני (Bruce Tognazzini), שהיה פעם עובד מספר 66 בחברת אפל, הוא היום אחד השמות הגדולים של עולם ה-UX. היום הוא חלק מקבוצת נילסן נורמן, לפני כן הוא עבד בחברת סאן, אבל את עיקר תהילתו הוא הרוויח במהלך 14 השנים בהן ייסד והוביל את תחום ממשקי המשתמש באפל.

הבוחן שייתן לכם את פיטְס ('The Quiz Designed to Give You Fitts)

מאת ברוס טוגנאזיני. פורסם במקור באתר AskTog בפברואר 1999.
תורגם ברשות המחבר ע"י ויטלי מיז'יריצקי.

–המשך קריאה–

מרץ 19, 2011 5 תגובות

עברית שפה קשה

"מה זה עברית"? השאלה הזאת מופיעה בעמוד "מה זה קורא אלקטרוני" של הקורא העברי הדיגיטלי שלוש פעמים בניסוחים טיפה שונים. בנוסף, רשום שם "עברית, חוויית קריאה חדשה" ו-"לרכישת עברית לחץ כאן". זה נשמע כמו רעיון מצוין, ספציפית עבור העברית זה קצת מאוחר מדי בשבילי, אבל ברגע שיתחילו למכור שם ספרדית או סינית – אני קונה! ועכשיו סוף סוף אני יודע מדוע קוראים לזה "רכישת שפה".

מצד אחד, אני לא קופירייטר. עדיין מאותו הצד, אני טרף קל למשחקי לשון, אפילו כשהם לא מי יודע מה מתוחכמים (לעזאזל, אשכרה קראתי לבלוג שלי יואקסטזי…). ולכן מי אני שאבקר את בחירת השם של המכשיר? אז לא אתיימר לקבוע שהשם גרוע מבחינת מיצוב ומיתוג, ואביע רק את דעתי הצנועה שזה שייך לסוג הדברים שאמורים להשאר על רצפת חדר העריכה – זה רעיון חמוד, כיף להשתעשע איתו, אבל כולם מבינים שאי אפשר לקחת אותו ברצינות. ככה נראה לי.

אני כן מבין קצת בקידום אתרים, ברמה די בסיסית. הרמה הזאת מספקת לי כדי להבין שני דברים:

א' – אין קורא דיגיטלי עברי נוסף, זה היחיד שיש. לכן על פניו נראה שעבודת ה-SEO על האתר הזה צריכה להיות הדבר הכי פשוט בעולם, שכל ילד יכול לעשות. אבל מישהו בהנהלה לא רצה להקל את החיים על צוות האתר, ולכן במקום לבחור שם מקורי שיוביל אך ורק לאתר שלהם, הם הלכו על עברית. חמישים ושבע מיליון תוצאות בגוגל. בהצלחה עם זה. אני ממליץ שלגרסה הבאה יקראו "כסף" (שבע מאות שבעים ושבע מיליון).

ב' – הסעיף הזה הולך להוות אילוסטרציה למושג "המסמר האחרון בארון הקבורה". הרי האנשים שם מבינים שהם לא יכולים פשוט לרשום בכל מקום "עברית", כי זה נשמע עוד יותר גרוע ממה שזה באמת (אם כי לא בהרבה). אז על מנת ליצור הבחנה טובה יותר בין המילה האמיתית למותג המגניב הם נאלצים להשתמש בתמונות במקום בטקסט. ואמנם תמונה שווה אלף מילים, אבל העכבישים של מנועי החיפוש אינם רואים תמונות, הם רואים רק טקסט. אז אפילו את המילה "עברית", את שם המוצר עצמו, העכבישים כמעט ולא יפגשו באתר. רק במקומות שבהם קשה להכניס תמונה, כמו בתפריט. שימו לב לאלגנטיות שבה האתר יורה לעצמו בשתי הרגליים – המיתוג וה-SEO: התמונה ממש גרועה לקידום אתרים, והטקסט ממש גרוע למיתוג. אה, והוא גם לא ממש טוב לקידום אתרים :).

image

ובנושא אחר לגמרי: בפעם האחרונה ששאלתי כאן שאלה, קיבלתי תשובה במהירות מפתיעה, אז אנסה לשאול עוד משהו. אולי מישהו יודע מה תפקידו של הכפתור המסומן? התמונה היא של נגן המדיה באתר של מאקו.

image

הכפתור נלחץ אבל אין לו כל השפעה נראית לעין. חשבתי שזה בגלל הפיירפוקס, אבל באקספלורר כל שורת הפקדים הזו פשוט אינה מופיעה, ובכרום היא מופיעה ללא הכפתור המסתורי.  יש למישהו מושג מה זה אמור לעשות?

מאי 29, 2010 4 תגובות

על מקלדות

לפני כמה חודשים נסעתי ברכבת והבחנתי בבחורה שהקלידה הודעת SMS על מסך המגע של הנייד שלה. אך מה שייחד אותה בין מאות הבחורות האחרות שמקלידות הודעות SMS על מסכי המגע של הניידים שלהן הוא שהיא השתמש במקלדת הטלפונית הישנה, רק שזו הייתה מוצגת על מסך מגע. במילים אחרות, זה נראה בערך כך, חוץ מזה שזה לא היה אייפון:

image

אני הגבתי בהלם קל. מדוע היא לא משתמשת במקלדת המלאה? מדוע בכלל יש אפשרות להקליד SMS על הדבר הזה? כנראה שלא צריך להוריד את האותיות לחלוטין, כדי שנוכל להמשיך להקליד מספרי טלפון בסגנון של מילה-1-800-800. אבל אם כך, אין סיבה לכלול בה אותיות עבריות, ונראה גם שאין סיבה להציג את כל המקלדת הזו מחוץ לאפליקציית החייגן. המקלדת שמוצגת בהקשר של הקלדת טקסט צריכה להיות מקלדת QWERTY מלאה רגילה.

אבל מצד שני, אצבעותיה של הבחורה ברכבת נעו במהירות שבד”כ מלווה בקריירת פסנתרות מפוארת, ואני נזכרתי במאמצים שהשקעתי בזמנו כדי לדכא את רפלקסי ההקלדה הטלפונית הקלאסית, אותם פיתחתי וטיפחתי במשך עשור, ולהתחיל להקליד במהירות סבירה במקלדת ה-QWERTY המוקטנת הפיזית של הפאלם פרה:

image

וכאן נשאלת השאלה: האם, בתור ממשקולוגים, אנחנו צריכים לאפשר למשתמש לדבוק בתהליכי עבודה מיושנים ולא אופטימליים, אבל כאלו שהוא מיומן בהם (קרי, לתת לבחורה להקליד SMS-ים במקלדת הטלפונית הקלאסית), או להכריח אותו לבצע את המעבר הכואב והמתסכל לתהליכי עבודה חדשים (קרי, מקלדת מלאה), מתוך ידיעה שבטווח הקצר התהליך החדש יפגע ביעילות עבודתו באופן קיצוני, ומתוך תקווה שבטווח הרחוק היעילות תעלה. אם נשאיר את הבחירה בידי המשתמש, אז כנראה שרק המשתמשים בעלי המודעות הטכנולוגית הגבוהה, ו/או בעלי נטיות מאזוכיסטיות, יבחרו באפשרות השנייה.

למזלנו, לשאלה זו קיימת התשובה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים: “זה תלוי”. תלוי במשתמש, בעקומת הלמידה הצפויה, בתוספת היעילות הצפויה, במחיר הטעות, במצב רוחו של מקבל ההחלטות בבוקר של הדיון וכד’. אפיינתי בעבר מערכת שבה לא יכולנו לנצל את היכולות הטכנולוגיות המודרניות בגלל תהליכי עבודה שעוצבו ע”י שימוש רב-שנים במערכות קודמות ומיושנות. אין הרבה מה לעשות עם זה. למעשה, כולנו משתמשים במערכות כאלה מדי יום. דוגמא קלאסית היא מקלדת QWERTY עצמה, שסידור המקשים בה נובע ממגבלות טכניות של מכונות הכתיבה הישנות, ואינו אופטימאלי מבחינת יעילות ההקלדה. סידור טוב יותר קיים במקלדת Dvorak, שיש לה קהילת חסידים מצומצמת ברחבי העולם. מי שרוצה לדעת עוד על סיפור המקלדת, מוזמן לקרוא את הדיון שהיה לנו בנושא אצל ברק דנין לפני כשבועיים (בתגובות), וההשוואה בין שתי המקלדות מפורטת בוויקי.

את הדיון בשאלה הזו עשו לפני כמה שנים גם במיקרוסופט, והוא ליווה את הפיתוח של האופיס 2007, שבמסגרתו הכריחו את המשתמשים לשכוח את התפעול המוכר ולעבור לממשק מבוסס ribbon. המחקרים של מיקרוסופט הראו שממשק הריבון יעיל יותר מהממשק מבוסס התפריטים, והמודל הישן נזנח ברובו (אמנם אוטלוק 2007 עדיין משתמש בממשק התפריטים במסך הראשי, אבל אוטלוק 2010 כבר לא). מי שרוצה לקרוא על השיקולים שעמדו מאחורי התהליך, יכול לקרוא על כך בסדרת פוסטים בבלוג של ג’נסן האריס, ראש צוות ה-UX באופיס 2007.

יחד עם זאת, אפשר להגיד שבמידה מסוימת מיקרוסופט כן השאירו את הבחירה בידי המשתמש, כי רבים עדיין משתמשים באופיס 2003, ולמיטב ידיעתי מיקרוסופט לא ביצעה מהלכים אגרסיביים כלשהם שנועדו לדחוק את האופיס הישן החוצה, כפי שהם עשו למשל עם ה-XP.

עד כאן פילוסופיה ממשקולוגית. והנה שני סרטונים בנושאים קשורים:

בנושא מערכות שיובאו מהעולם הפיזי אל העולם הוירטואלי:

Physical Touchscreen Knob from adam kumpf on Vimeo.

בנושא הרכבת. הסרטון הזה מוצג בגאווה באתר רכבת ישראל, ומתאר את בניית המעבר התת-קרקעי בבאר יעקב.

הסרטון יפה, אבל שמישהו יסביר לי מה משמעות המילים “ק”מ 115.47″ בהתחלה. באמת, מה זה המספר הזה? מן הסתם שזה לא אורך המעבר התת-קרקעי. האם זה המרחק מאיזושהי נקודה מסתורית? אולי מהכותל? מדדתי ולא.  זה בערך המרחק מעכו בצפון או משדה בוקר בדרום (או פרברי עמאן במזרח). ואולי בכלל משהו השתבש בתצוגת העברית בתוכנה בה יצרו את הסרטון, וק”מ היה אמור להיות מ”ק, כלומר מטרים קבועים (שהם למעשה מקובעים, יענו קוּבּ) וזה נפחו של המעבר התת-קרקעי? לפי המידות שמובאות באתר, זה גם לא מסתדר.  למישהו יש מושג?

מאי 21, 2010 4 תגובות

עדכונים מהשטח

בדצמבר האחרון פירסמתי כאן פוסט על הסתירה שבין תופעת עיוורון הבאנרים להצלחת מודל הפרסום בבאנרים.

בסוף מרץ הפוסט עשה קאמבק באתר UXI והוביל לדיון מעניין שעדיין נמשך. אמנם לא כל המגיבים מסכימים על הכל, אבל נראה שהצלחנו ליישב את הסתירה ומצאנו את התשובה. מומלץ למתעניינים.

אפריל 7, 2010 אין תגובות

טלפון סליידר

אני בטוח שכולם יודעים מה אומרת כותרת הפוסט. טלפון שהוא סליידר. סליידר זה אחד המודלים הפופולריים של טלפונים סלולריים, למרות שאני לא באמת מבין מדוע. אני מחזיק בדעה שבטלפון צריכים להיות כמה שפחות חלקים זזים, והדבר היחיד שפחות טוב מסליידר זה טלפון "צדפה" ובכלל כל דבר עם פומית. אבל זה לא העניין כאן. העניין הוא שהיום גיליתי שלא רק שטלפון יכול להיות סליידר, מסתבר שגם סליידר יכול להיות טלפון. וזה מביא אותי לשאלה: מדוע הסליידרים בנגן הוידאו של קופת הכרטיסים בראבו נראים כמו טלפונים סלולריים זעירים?

או שזה רק נדמה לי?

בהנחה שאני לא מדמיין והם באמת נראים כמו טלפונים, יש לי רק הסבר אחד לזה: מישהו חשב שזה יהווה מין סוגסטיה נחמדה, מעודנת ואלגנטית, ויעודד את המשתמש להתקשר ולהזמין כרטיסים. אם כך, יש לי הצעה נוספת באותה הרוח:

מה אתם אומרים? בא לכם להתקשר ולהזמין כרטיס?

או שיש הסברים מוצלחים יותר?

פברואר 23, 2010 אין תגובות

חידת ממשק

כפי שכבר אוזכר כאן, לפעמים אני מגיע למקומות עם מבחר גדול של בירה. בד"כ אני יוצא משם עם תובנות שקשורות לעולם חוויית המשתמש, ומשום מה כככל ששתיתי יותר בירה, כך יש יותר תובנות. זה מעורר חששות מסוימים באשר לאיכות של אותן תובנות, אבל ניחא.

בכל אופן, שמתי לב לבעיה מעניינת. במקומות מהסוג הזה לרוב יש הרבה סוגי בירה, והלקוחות מתקשים לבחור מראש, לכן הם מבקשים טעימות. המלצר מביא כמה כוסות עם סוגי בירה שונים. כשמדובר במותגים ידועים ובמקום שמכבד את עצמו, הבירה תגיע בכוסות ממותגות, ואז אין בעיה לזכור מה זה מה.

הבעיה מתעוררת כשמביאים כמה סוגים בבת אחת, וכשלא ניתן להבחין ביניהם באמצעות הכוסות – בין אם מדובר בסוגי בירה שונים של אותו יצרן, או שפשוט אין במקום את הכוסות המתאימות. בנוסף, די מקובל למזוג את הטעימות לכוסות שוט קטנות וזהות.

ואז באמת יש בעיה – אם יש כמה אנשים בשולחן וכמה כוסיות זהות של בירות שונות וכולם טועמים מהכל – איך מבחינים ביניהן וזוכרים בסופו של דבר מה זה מה?

כשהסוגים מאוד שונים, ניתן להבחין ביניהם יחסית בקלות ע"פ הצבע (למרות שבפאב אפלולי גם זה לא תמיד אפשרי, ובכל מקרה צריך כבר סוג של מומחיות בשביל לעשות את זה – בד"כ פשוט שואלים את המלצר – כל זה בהנחה שבכלל נשאר משהו בכוס).

במבשלת הבירה Jem's beer factory פתרו את הבעיה באלגנטיות מרשימה.
השאלה היא כיצד?
רמז – התשובה מצויה באתר שלהם, ובהחלט ניתן לזהות אותה ע"י ניתוח נכון של התרחיש.

אגב, המקום מומלץ בחום. האווירה מצוינת, הבירות מצוינות, ובחצר חונה ואן פולקסוואגן מגניב כזה משנות השבעים, ומשום מה יש גם מגרש כדורסל פעיל.

הנה מצאתי אייטם עליהם מערוץ שתיים:
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=YzkUp82k3gI]

דצמבר 25, 2009 אין תגובות

על העיוורון

בכל תהליך של בניית אתר במוקדם או במאוחר עולה הנושא של עיוורון באנרים (banner blindness). זוהי תופעה ידועה שאומרת שהגולשים למדו להתעלם מהבאנרים היפים שאנחנו שמים להם באתר, ולכן אתרים נחמדים כמו ynet אוהבים לשים באנרים שעושים קולות, קופצים, מסתירים לנו את הכתבה, וגורמים לנו לחפש את הכפתור "סגור" (אגב, למצוא את וולדו זה כלום לעומת להצליח להבין לאן המעצב הצליח לדחוף את האיקס הקטן של הסגירה הפעם). ומה שעושים אנשים יותר רציניים זה להתקין אחד ממגוון של תוספים לדפדפן שמנסים למנוע את הצגת הבאנר. אז הבאנרים הופכים למתוחכמים יותר, ואז התוספים הופכים למתוחכמים יותר, וזה בעצם אחד ממרוצי החימוש המעיקים יותר שיש ברשת (עוד אחד זה מלחמת ה-CAPTCHAs שכתבתי עליה בעבר).  אגב, נקודה מעניינת בהקשר הזה זה הטענות שחסימת באנרים היא לא מוסרית, לא אתית, ובעצם משמעותה גניבה מאחר ואנחנו לא מוכנים לשלם (בהקצאת קשב) על המוצר שאנחנו מקבלים (תוכן האתר).

איפה היינו? אה, כן. אז עיוורון באנרים אומר שהאנשים יודעים להתעלם מבאנרים סטטיים וקונבנציונאליים. התופעה מגובה באינסוף מחקרים, שרובם נעשו בטכנולוגיית eye-tracking. נילסן כתב על זה ונורמן כתב על זה, ובאופן כללי זוהי תופעה ידועה למדי.  מה שאני לא מבין זה מדוע הבאנרים עובדים בכל זאת?

הרי בשונה מדרכי פרסום אחרות, כמו פרסום חוצות או באמצעי התקשורת, קל מאוד לבדוק את יעילותו של הבאנר ישירות, בצורה  חסרת "רעשים" והשפעות חיצוניות – הבאנר עצמו מהווה את דרך ההתקשרות של הגולש עם מזמין הבאנר, וכל קליק שלו נספר. כמובן שיש אפקטים נוספים, כמו הגברת מודעות למותג, שלא יכולה להימדד בקליקים, אבל זה לא קשור לעניין כרגע. מזמין הבאנר יכול למדוד את האפקט שלו באופן מיידי, ולראות שכל עוד הבאנר מוצג ברשת, יש לו מבקרים שמגיעים דרכו, וברגע שהבאנר ירד, הוא לקח איתו את המבקרים. ועל אף כל המחקרים, הבאנר הסטטי מצליח להביא רווחים נאים ולהצדיק את עצמו לאורך זמן.

אבל בואו נעזוב אפילו את הבאנר הסטטי. עיוורון באנרים פועל בצורה די הגיונית – אנחנו כן נשים לב לבאנר שצועק וקופץ ומסתיר לנו את התוכן, נקצה פחות קשב לבאנר סטטי צבעוני שיושב במקום בולט, ועוד פחות מזה לבאנר סטטי טקסטואלי קטן בשחור-לבן שיושב בצד המסך, הרחק מהתוכן. ואפילו הבאנרים האלה (שלא נקראים בכלל באנרים, למרות שאין הבדל מהותי במקרה שלנו) הצליחו להביא די הרבה כסף לחברה שידעה לשים אותם בהקשר הנכון, וידועה בשם גוגל. תחשבו על זה – האם גוגל הייתה יכולה להרוויח גאזיליון דולר מפרסומות טקסטואליות מסקנות, אילו עיוורון הבאנרים היה עובד?

אני בהחלט מאמין במחקרים.  אני מאמין שאם מחקר מעקב עיניים הראה שרוב המשתמשים אינם מסתכלים על הבאנר, הם באמת לא מסתכלים עליו.
אני גם מאמין במבחן התוצאה – אם המוני מפרסמים מוכנים להוציא סכומים מאוד לא סמליים על הבאנרים, כנראה שיש להם סיבה אמיתית לעשות זאת. אני לא מאמין שהם עושים את זה מכוח ההרגל או מנאיביות – לא בתחום דינמי ומדיד כמו פרסום ברשת.
ואולי אנחנו פשוט לא יודעים להשתמש נכונה במחקרים שיוצאים מהאקדמיה? אולי כיוון המבט אינו מנבא מספיק טוב את התנהגות המשתמש? אם כן, אז לא יזיק שאנשים שמשתמשים במחקרי מעקב עיניים יידעו על זה.?

אז איך מיישבים את זה? או שאני טועה ואין כאן סתירה? מה דעתכם?

דצמבר 8, 2009 6 תגובות

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד