UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר

בעיות תקשורת

זהו מסך שמוקפץ ע"י תוכנת לינק (Lync). למי שלא מכיר, מדובר במין messenger ארגוני כל-יכול, שיודע לדבר עם האוטלוק ושרת ה-exchange והטלפון הנייח בעמדה והנייד בכיס, ובאופן כללי לענות כל כל צרכי התקשורת החיה (סינכרונית) בארגון, כולל וידאו, טלפוניה וכו'. יש בו כמות פיצ'רים דמיונית, גדולה אפילו מכמות הבאגים שלו – וכאלה יש מספיק כדי לגרום לנו להשתמש בסקייפ בכל זאת.

כפי שאתם רואים, זה אני מתקשר לעצמי (כל צרכי התקשורת, כבר אמרתי?). אבל זה דווקא בסדר, זה בכוונה. כמו שאתם שוב רואים, אני יכול לסרב לשיחה או שאני יכול להפנות אותה לאנשהו. אפשרויות אחרות אני לא רואה כאן. במיוחד לא את אפשרות קבלת השיחה, שזה קצת באסה כי אני דווקא די נהנה לדבר עם עצמי, כפי שיודע כל מי שיצא לו לעבוד איתי באותו חדר. נשאלת השאלה מה עליי לעשות כדי לקבל את השיחה. בהתחלה אני לא יודע, ואז אני אומר לעצמי (לא בטלפון, כי הרי עוד לא קיבלתי את השיחה): רגע, מה זה החץ הקטן הזה ליד כפתור ההפניה? כנראה שמסתתר שם תפריט! אולי אני יכול להפנות את השיחה… לטלפון? אולי זה מין הגיון מתכנתים שכזה, שאומר שכפתור כיבוי המחשב יהיה בתפריט "התחל" וכפתור קבלת השיחה יהיה בתפריט "הפנייה"? אז אני תופס את העכבר וגורר אותו לשם כדי לפתוח את התפריט (וכל אותו זמן בן השיחה שלי ממתין בצד השני של הקו שאני אענה כבר – מזל שזה אני שם ולא מישהו חשוב). ואז, ברגע שאני שם את העכבר על התיבה, היא משתנה באנימציה חיננית וקסומה כמעט, לכדי זה:

השפופרת הירוקה היא כפתור קבלת השיחה.

אני מקבל שיחות בדבר הזה מדי יום, ולמדתי מזמן את מיקומו של הכפתור, ובכל פעם ופעם אני חש אי-נוחות מסוימת מזה שאני בא ללחוץ על משהו שנראה לי כמו חיווי של שיחה נכנסת, וממש לא כמו כפתור.

עדכון מהשטח: הקורא רמי מעדכן שאפשר לקבל שיחה ע"י לחיצה בכל מקום בתיבה. אני משתמש בדבר הזה יום-יום כבר חצי שנה ולא ידעתי את זה. כמה אנשים שבעבודה שבאו להביע הזדהות עם הפוסט גם לא ידעו את זה. כלומר, לא רק שבמבט ראשון לא ברור איך מבצעים את הפעולה העיקרית שלשמה קיים המסך, אלא שכאשר החיווי על הפעולה כן מופיע, הוא ממש מטעה את המשתמש בצורה מאוד יעילה. אני מהמר שהמסך הזה נראה למישהו בצוות הפרויקט כל-כך מובן מאליו שהם לא השקיעו דקה אחת בבדיקות משתמשים. 

דבר נוסף שאני עושה על בסיס יומי זה שליחת המסמכים שאני עובד עליהם.

–המשך קריאה–

אוקטובר 27, 2012 4 תגובות

34:03:29:13:26:11

לפני כמה זמן עשיתי ניסוי משתמשים. ליתר דיוק ניסוי משתמש. הייתי אצל חבר, ביקשתי ממנו להיכנס לאתר המקלדת הקצת-יותר-מדי-פוזה-לאנשים-שכולה-רוצים-להקליד, www.daskeyboard.com, להיכנס לטאב ה-Professional, ולהגיד לי מה יקרה ברגע שילחץ על אחד משלוש הריבועים הקטנים שלמטה.

ניסויים, כך לימדו אותי, צריך לשחזר. לכן תגידו לעצמכם גם אתם מה יקרה לאחר שתלחצו על אחד הריבועים. אתם הרי כבר יודעים מה יקרה, ידעתם את זה בשנייה שראיתם את התמונה, אז עכשיו רק תגידו בקול.

אם אמרתם שתקבלו תמונות נוספות של המקלדת בטאב Professional, כפי שאמר החבר שלי וכפי שאני חשבתי כשהגעתי לראשונה לאתר, אז טעיתם.

–המשך קריאה–

אוקטובר 8, 2012 אין תגובות

התער של פייפאל

רבים מכירים את עקרון התער של אוקאם, שאומר שאין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, ובשפת בני-אדם ממליץ לבחור תמיד בהסבר הפשוט ביותר כאשר מנסים להסביר תופעה כלשהי.

פחות אנשים מכירים את עקרון התער של הנלון, איש אלמוני לחלוטין מפנסילבניה, אשר בדרך לא ברורה קיבל קרדיט על משפט שנכתב ופורסם ארבעים שנה קודם לכן, כמעט באותן המילים, ע"י רוברט היינליין, איש לחלוטין לא אלמוני מצמרת המדע הבדיוני. נראה שהדימיון בשמות המשפחה תרם לבלבול, אם כי לא ברור לי איך זה יכול לתת יתרון דווקא לאיש האלמוני.

העיקרון של הנלון/היינליין, בתרגום שלי, אומר את הדבר הבא: "לעולם אל תייחס כוונת זדון למה שניתן להסבירו ע"י טיפשות".

אני מאוד אוהב את התער של הנלון, הוא מאוד עוזר לקחת את הדברים בפרופורציה. הבעיה היא שלפעמים ממש קשה להחליט האם באמת מדובר בטיפשות או בכוונת זדון, במיוחד כשהתופעה המדוברת מתורגמת לרווח כספי של הצד שמבצע אותה.

–המשך קריאה–

ספטמבר 29, 2012 3 תגובות

אלבום ארה"ב ופראג

לפני כחצי שנה חזרתי מחופשה בתאילנד ופרסמתי כאן יומן מסע ממשקולוגי. לפני שבועיים טסתי לארה"ב לערוך בדיקות שמישות, ובעיקרון לא תכננתי לכתוב על זה שום דבר, אבל כשהדבר הראשון שאתה רואה ביציאה משדה התעופה זה הפוסט האחרון שלך, אתה מבין שתוכניות אפשר לשנות.

בפוסט האחרון הזכרתי את הבעייתיות שבסימון כפתורי toggle. מה ששכחתי לציין זה שהבעיה אינה ייחודית רק לכפתורים, אלא לחיוויים דו-מצביים באופן כללי. כאמור, נזכרתי בזה בשנייה שיצאנו משדה התעופה בניוארק ורצינו לחצות את הכביש. מהצד השני הבהב לעברנו רמזור שנראה בערך כך:

כשראינו את הרמזור, הוא היה בערך בשנייה ה-18. הוא הבהב לו, והספרות הלכו וירדו. אנחנו היינו שניים, ועבר זמן מאז הפעם האחרונה שראינו רמזור כזה, ולכן התחלנו להתווכח האם 18 (או 4 בתמונה) הוא מספר השניות שנשאר לנו לחכות עד שהוא יתחלף לירוק (הירוק הוא במקרה הזה לבן משום מה) או שזה מספר השניות שיש לנו כדי לעבור את הכביש, לפני שהרמזור יתחלף לאדום קבוע במקום אדום מהבהב. ניצלנו את שארית הזמן כדי להתווכח על זה, ובתום הספירה הוא באמת הפך לאדום קבוע.

–המשך קריאה–

ספטמבר 22, 2012 6 תגובות

דרושים קוראים בקפה

בעקבות הצלחת הפוסט האחרון, המספר איך הצלתי בגבורה עלמה נאה מטלפיו השובות של יובל סגל, החלטתי לחלוק מור"ק נוסף. פרס נחשק מחכה בסוף הפוסט לקורא השקדן (בעוד שהקורא העצלן יכול לקפוץ לשם כבר עכשיו, אבל זה לא רלוונטי לגביו).

בדרך כלל אני מתחיל מרחוק ואז מגיע לממשקים. הפעם נתחיל בממשקים ונגיע להרצליה.

אני מכיר שתי בעיות ממשקולוגיות נצחיות שאין להן תשובה נכונה וכנראה שגם לא תהיה.

–המשך קריאה–

אוגוסט 28, 2012 10 תגובות

באתי בגלל השירות, נשארתי בגלל החיוך

פעם היה לי כבר פוסט על עיצוב ממשק דידקטי – כזה שמנחיל למשתמשים את הערכים הדרושים לאט-לאט, בלי מכות ושוקים חשמליים. בפעם ההיא דיברנו על איות נכון של שמות ערים בישראל.

היום הולכים לדבר על הבנת הנקרא. מי שמלמדת את המשתמשים שלה הבנת הנקרא זו חברת לאומי קארד.

מכירים את הטריק הזה שנותנים לילדים מבחן של עשרות משימות שונות, אומרים להם קודם כל לקרוא את כל ההוראות עד הסוף ורק אז לגשת לביצוע המבחן, ומי שיסיים ראשון יקבל פרס? וכשהם מגיעים לסוף המבחן עם הלשון בחוץ הם מגלים שאחת המשימות האחרונות אומרת שאין בעצם צורך לבצע את כל המשימות הקודמות, ואילו באמת היו קוראים את כל המשימות לפני שקפצו על המבחן, היו כבר מסיימים לפני שעה? זאת דרך אחת ללמד הבנת הנקרא, והיא די סדיסטית בעיניי.

לאומי קארד נוקטים בדרך אחרת.

–המשך קריאה–

אוגוסט 20, 2012 16 תגובות

מודלים מנטאליים של באר-שבעים ואמנות אחזקת המחשב

אתמול עשיתי קצת ניקיון במחשב וכחלק מזה החלטתי להסיר את תוכנת Soluto. למי שלא מכיר, מדובר בחברה ישראלית שמייצרת את מה שהם קוראים לו anti-frustration software, ושחוויית המשתמש שעיצבו הכתה הרבה גלים כשהם השיקו לראשונה.

הדרך שלהם להלחם בתסכול היא לייעל את ביצועי המחשב ע"י זיהוי תוכנות מיותרות שמאטות, תוקעות או מקריסות אותו. לאחר שהתוכנות זוהו הם מסדרים לך אותן ברשימה שנראית בערך ככה (זה מה שהיה בגרסה הדסקטופית – בגרסה הוובית החדשה זה נראה קצת אחרת):

סולוטו - רשימת תוכנות

ומשם אתה בוחר את התוכנות שאתה רוצה להוריד מתהליך אתחול המחשב (או בכלל), והם מורידים לך אותן. זה בגדול.

–המשך קריאה–

יולי 28, 2012 16 תגובות

קישור דה-ז'ור: מה שבוב אכל

בוב הוא אחד המעצבים המוכשרים יותר שיצא לי לעבוד איתם. ואולי בגלל שכל הכשרון הזה צריך מקום, לפני כמה שנים היה בבוב די הרבה מקום. ובוב יצא למשימה לדחוס את הכישרון בצורה יותר יעילה ולהביא את הנוכחות האופליינית שלו למימדים מעוצבים יותר. כהרגלו הוא ניסה לעשות את זה בפוטושופ אבל זה לא ממש עבד. לכן הוא עבר לוורד, שבעזרתו הוא כתב תוכנית אימונים, ולאקסל – שבו הוא רשם בצורה מפורטת את כל מה שהוא אוכל.

שנה יותר מאוחר וחמישים קילו פחות, הוא הגיע למימדים משביעי הרצון האסתטי המחמיר שלו.

ועכשיו הגיע תורו להגיש את פרויקט הגמר שלו במסלול לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון, והוא יצר ויזואליזציה של התהליך שעבר במשך שנה זו. האמת שיותר מדויק להגיד "המחשה" כי ויזואליזציה זה קצת דו-ממדי.

כך נראה המיצג שהכין לתערוכת הבוגרים השנתית:

מה שאתם רואים למטה  (מתחת לאיש הורוד ומתחת למשפט הזה) אלו גרסאות נייר של פריטי המזון השונים שצרך במשך שנת ההרזייה. מקרוב הם נראים בערך ככה (סושי וארטיק):

אבל מה שמזכה אותו בכניסה הנכספת למדור "קישור דה-ז'ור" זה האתר המלווה את המיצג, וגרסת המובייל התואמת, שמפרטים בדיוק את כל מה שאכל, את הערך הקלורי שלו, וגם ואת הערך הקילומטרי שלו (השנה הזו כללה גם סיום מרתון).

image

מומלץ מאוד לבקר, להקליק על האוכל המעופף, ולהתרשם לבד.

קצת יותר על הפרויקט באתר design awards.

יולי 11, 2012 אין תגובות

קישור דה-ז'ור: סוף-שבוּער תל-אביב

מזמן לא פינקתי את הבלוג באיזה קישור דה-ז'ור (בגדול הפעילות הזו עברה לפייסבוק, כדרך כל בשר).

אז הנה, קישור דה-ז'ור, אתר ממש מקסים.

http://www.weekender-tlv.com/

image

חוץ מהדיבוב במבטא הישראלי הכבד לא הייתי משנה שם דבר (טוב, אם כן הייתי משנה את הדיבוב, זה היה יוצא במבטא ישראלי-רוסי, אז עדיף כבר ככה). מצד שני, אולי זה בכוונה, אולי זה תורם לאווירה הים-תיכונית האותנטית ונועד למשוך תיירות שמחפשות ישראלי מסוקס יוצא יחידה מובחרת. אם ככה, אז אחרי שלב בחירת המין עבור הגברים צריך לשים קול של בחורה. מצד שלישי, רחמנא ליצלן, מה זה קולות של בחורות ברשת ככה חשוף לכל.

יולי 4, 2012 אין תגובות

טייסים ומוסיקה קלאסית

image

זה הממשק של רדיו אונלייני שנתקלתי בו לפני כמה ימים. יש שם כעשרת אלפים תחנות ממדינות שונות, ואתה יכול לחפש לפי מדינה ולפי סגנון המוסיקה. כשבאמת ניסיתי להגדיר מדינה, הצלחתי. וכשניסיתי להגדיר סגנון כצעד הבא, גם אז הצלחתי. וכשראיתי תחנות שלא מתאימות למדינה שביקשתי, הבנתי שזה לא היה הצעד הבא, זה היה צעד אחורה. מסתבר שתפריט הסגנון אינו מתחשב בתפריט המדינה, אלא דורס אותו – אפשר לחפש או לפי מדינה, או לפי סגנון המוסיקה. כשיש לך מבחר של עשרת אלפים תחנות זה נראה לא מאוד נוח והיית רוצה מנגנוני סינון יעילים יותר, אבל ניחא, אולי יש להם שם מגבלות טכניות שאני לא יודע עליהן. מה שאני כן יודע זה שיש לא מעט דרכים שבהן ניתן היה לשקף את זה בממשק, כשאחת הפשוטות ביותר היא זו:

image

עכשיו, כשיצאתי ידי חובה, אפשר לעבור לחלק ה(פחות) מעניין (הקף בעיגול). קרי, למה בכלל חיפשתי רדיו אונלייני.

–המשך קריאה–

יולי 1, 2012 14 תגובות
  • 7
  • 8
  • 9
  • 10
  • 11
  • 12
  • 13
UXtasy
ויטלי מיז'יריצקי


מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד