UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר

ה-path לגיהנום רצוף פקדים יפים

לפני כשבועיים עשינו איזה מחקר מהיר של עמודי כניסה (Log in) לאתרים שונים. ספציפית, דיברנו על האפשרות לקשר הודעות שגיאה לשדה ספציפי לעומת הודעות ששייכות לעמוד/טופס באופן כללי.

די מהר הבנו שההודעה היחידה שניתן לקשר לשדה ספציפי היא שתוכן השדה אינו חוקי – כלומר המשתמש ניסה להזין תווים אסורים או, במקרה שבו שם המשתמש חייב להיות המייל, כתובת המייל אינה תקנית. לעומת זאת, ההודעה הנפוצה ביותר בעמודים כאלה – שהסיסמא או שם המשתמש שגויים – חייבת להיות ברמת הטופס עצמו ולא קשורה לשדה ספציפי, כי אין דרך לדעת מה משני הדברים שגוי.

באותה הזדמנות הבנו גם שאימות הנתונים יתבצע תמיד בשליחת הטופס, ולעולם לא "על הדרך", בזמן שהמשתמש מקליד. ואז קיבלתי במייל דוגמא לאתר שכן בודק את הסיסמא בזמן ההקלדה. מדובר באתר Path.

מי ששלחה לי את זה אין לה חשבון ב-Path. היא נכנסה, ראתה שכפתור השליחה חסום, ניסתה להזין שם משתמש וסיסמא סתמיים, ראתה שהכפתור עדיין חסום, והבינה שהם בודקים את זה בזמן אמת, וכל עוד לא הזנת פרטים נכונים, הוא נשאר חסום.

–המשך קריאה–

אפריל 12, 2013 4 תגובות

It's never lupus

באתר הכתוביות Addic7ed.com יש ציור נורא חמוד של דר' האוס. גם לוגו האתר מעוצב כמו הכותרת של התוכנית, עם האות הראשונה במין ריבוע כזה וקו תחתון, וגם האות T של המילה addicted מעוצבת כמו מקל הליכה של האוס. שזה הופך אותה מאוד דומה לספרה 7 ולא מאוד דומה בכלל לאות T. אבל זה בסדר, ספרות לא חייבות להיות דומות לאותיות שאותן הן מחליפות.

למשל בכיתוב המסורתי של שם הסרט "שבעת החטאים", שהוא Se7en, הספרה 7 מחליפה את האות v, שלא דומה לה בשום צורה, וזה בסדר. זה בסדר משום שאדם דובר אנגלית שרואה את הספרה 7 יקרא את המילה Seven בכל מקרה, גם אם יהיה רשום 7even או Seve7. במילה Addic7ed אין שום משחק כזה, ובאופן כללי די קשה לי להבין למה עשו את זה, כשההשערה היחידה היא ששם המתחם היה פנוי, בניגוד ל-addicted.com שאינו פנוי, אבל גם אינו עולה.

–המשך קריאה–

אפריל 7, 2013 3 תגובות

כלי אפיון (לרציניים בלבד)

הפוסט (הארוך) הזה יהיה מעניין רק למאפיינים. מה שממש לא אומר שהוא יהיה מעניין לכל המאפיינים  Smile.

Indigo Studio הוא כלי אפיון מן היפים והמושקעים שראיתי. בהערכה גסה, הוא יפה פי 700 מ-Axure. יש בו מה שנקרא "חוויית משתמש" הרבה יותר כיפית, עם כל מיני מעברים והצללות וקווי מתאר זוהרים בכחלחל שקפקף ("כחלחל שקפקף" זה סימן ההיכר של חוויית משתמש טובה, תזכרו את זה). יש בו מיליון אייקונים מגוונים, וחלק לא מבוטל מזמן העבודה שלי באקשור היה הולך על חיפוש אייקונים נורמליים ב-iconfinder, לפחות עד שרכשנו את החבילה המצוינת של konigi לאקשור (אפרופו חיפוש אייקונים לאפיון – מומלץ לבדוק גם את iconmonstr ואת the noun project).

Indigo studio icons

הוא גם מאפשר ליצור חוויית משתמש הרבה יותר מוקפדת, עם ציר זמן מפורט שבו אפשר להגיד מה קורה בכל חלקיק שנייה במעבר ממצב אחד לשני.

Indigo studio timeline

יש בו הרבה דברים שמאוד חסרים לי באקשור, כמו למשל התפריט הזה שהיינו קוראים לו "פלונטר" במערכת שעשיתי פעם. תראו מה קורה כשעושים לחיצה ימנית על אזור שיש עליו כמה צורות זו מעל זו:

Elements below cursor

זה תפריט אשר מונה את כל הפריטים שנמצאים באזור שלחצת עליו, ומאפשר לך לפעול עליהם ישירות. האמת שגם באקשור יש טריק נחמד לדבר הזה, שלא כולם מכירים. עומדים על אזור חפיפה כזה ומקליקים לאט עם העכבר – בערך פעם בשנייה, הרבה יותר לאט מלחיצה כפולה. בכל קליק כזה הבחירה תעבור בין הרכיבים שחופפים באותו אזור. זה מאוד מקל על העבודה, אחרת צריך לעשות שמיניות באוויר עם הזזת הרכיבים והחזרתם, משחקי "העבר לרקע" או לנסות להגדיר עם העכבר שטח שתופס בדיוק את מה שמחפשים, אבל שום דבר אחר.

וגם יש לו טאב קונטרול אמיתי, לא כזה שצריך לזייף בלא מעט מאמץ. שזה די טריוויאלי ומאוד מבוקש, אבל לא קיים באקשור משום מה.

בקיצור, הוא די מדהים.

ואין מצב שאני עובר אליו.

–המשך קריאה–

מרץ 31, 2013 6 תגובות

וויירפריים סיסי.

גיליתי כלי אפיון חדש וחמוד ביותר. אני לא הולך לזנוח את Axure משוש לבי לטובתו, אבל זה בעיקר מאותה סיבה שאני לא הולך לוותר על השימוש ב-Word לטובת לוח מחיק. זה לא אותה קטגוריית משקל.

זה מאוד נדיר שאני צריך לעשות משהו ב-low fidelity, ובמקרים כאלה או שאני ממשיך עם Axure או שאני פשוט מזיז כמה קוביות בפאורפוינט. אם אני צריך משהו טיפה יותר אקספרסיבי מקוביית פאורפוינט אני הולך לגרסה המקוונת והחינמית של Balsamiq. אז זה כמו בלסאמיק אבל הרבה יותר פשוט וכיפי. גם הרבה יותר צנוע מבחינת פיצ'רים. היו הרבה אנשים שניסו לתרגם את החווייה של אותו לוח מחיק אל עולם האפיון הדיגיטלי, ובינתיים לא ראיתי הצלחות מיוחדות – רובן מסתכמות בשיבוט כזה או אחר של Balsamiq.  שזה אומר ספריות ארוכות של פקדים שאתה ממקם על המסך. עד עכשיו.

wireframe.cc הוא באמת לוח לבן שמבקרה נראה כמו דפדפן. או כמו סמארטפון אנכי או אופקי. וזהו – בלי ספריות, בלי פקדים, בלי כלום.

wireframe.cc

כדי להוסיף פקד את פשוט מקיפה את השטח שאת רוצה לייעד לו על המסך. וכאן מתחיל להיות מעניין. את מגלה שהאפשרויות שמוצעות לך משתנות בהתאם לצורה שהקפת על המסך, ויש שלוש אפשרויות – משהו באזור המלבני, משהו שמתקרב יותר לקו אנכי או לקו אופקי (וכן, אני יודע שטכנית הם כולם מלבנים – מה לעשות שאין צורה אחרת שאפשר להגדיר ע"י גרירת עכבר סטנדרטית).

הפקדים האפשריים

זה בעיניי די מבריק. קודם כל זה פשוט אפליקציה שכיף להשתמש בה. כלי אפיון שרוב הזמן לא רואים בו דבר פרט לקנבס, הוא מחזה מאוד נדיר, אפילו כשמדובר בכלי כזה מצומצם. למעשה אחרי שמתחילים לעבוד בחלק העליון מופיעה שורה של פעולות, אבל גם היא מאוד מינורית ובקושי שמים אליה לב.

אבל מה שיותר מבריק זה הגישה לארכיטקטורת מידע. ברוב כלי האפיון הפקדים אינם מחולקים לקבוצות כלל, או שהם מחולקים לקבוצות כמו רכיבי הזנה, קונטיינרים, ניווט כד'. כאן הם מחולקים כאמור לאלמנטים מלבניים, אנכיים ואופקיים. שזה לא הכי הגיוני מכל בחינה פונקציונאלית, אבל מאוד הגיוני כשמנסים לשרבט סקיצה שמסתכמת בעימוד בלבד.

בקיצור, כיף חיים. מומלץ בחום. תומך בעברית עם סימני פיסוק הפוכים. תמיכה בסיסית בשכבות, כמה גוונים של אפור (לא 50) ויש גם כתום. חינמי, מתישהו תהיה גם גרסה מורחבת בתשלום. ויש גם תוסף לכרום.

אה, ואפשר לשתף. הנה למשל גרסת ה-Hello World של חוויית המשתמש, אתר מוצר גנרי.

Hello World

מרץ 27, 2013 3 תגובות

תיק מס' 316013: חוויית משתמש נגד קים דוטקום

מכירים את הבחור השובה הזה?

 קים דוטקום

שמו קים דוטקום (כן, כמו ב-kim.com) ובמקור הוא גרמני. למחייתו הוא נודד בעולם, מתיישב בארצות אקזוטיות למיניהן, מקים שם חברות טכנולוגיות מפוקפקות, מרוויח מהן הון עתק, ומדלג ללוקיישן חדש כשהרשויות מגלות עניין במעשיו באופן פעיל מדי. ע"פ התמונות נראה שמחייתו די מסודרת ושהוא השיג את כל שאיפותיו בחיים, מלבד מכנסיים שלא נרטבים במים:

קים דוטקום

הפרויקט הידוע ביותר שלו היה האתר megaupload, אחד האתרים הראשונים לשיתוף קבצים, ורשת אתרי השיתוף שנלוותה אליו תחת המותג mega, ביניהם מגהפיקס (אחסון תמונות), מגהלייב (אחסון וידאו), מגהבוקס (אחסון אודיו) ומגה בעיר (אחסון מוצרי צריכה. לא באמת).

–המשך קריאה–

מרץ 16, 2013 אין תגובות

קישור דה-ז'ור: טיפוגרפיה רספונסיבית

אולי הזדקנתי ואני מתרגש בקלות או שאולי אני פשוט מנסה להחיות את המדור וליצור הרגשה כאילו שהבלוג חי ובועט, אבל זה הדבר הכי מגניב שראיתי מזה… מזה פרק זמן כלשהו. כן. אני בטוח.

בקיצור, טיפוגרפיה רספונסיבית. תסתכל על בלוק הטקסט הזה ותאפשר לנו גישה למצלמת הרשת שלך, ואנחנו נשתמש בטכנולוגיות זיהוי פנים כדי להבחין מתי אתה מתקרב אל המסך או מתרחק ממנו, ונשנה את גודל הגופן בהתאם. כדי שיהיה נוח לקרוא כאילו.

image

אמנם הדבר הזה מלא באגים ברמה שדרושה לא מעט אמונה כדי להשתכנע שזה באמת עובד והם לא סתם משנים את גודל הגופן באופן רנדומאלי כשהם מבחינים בתנועה כלשהי, אבל גם רומא לא נבנתה ביום אחד, ולקח זמן עד שהגענו מזה

אחד המטוסים הראשונים של האחים רייט

לזה

אחד המטוסים האחרונים של האחים לוקהיד מארטין

(בתמונה: דווקא לא רומא).

בנושא הזה – מאמר של אבי איצקוביץ' על עיצוב חוויית משתמש מבוססת סנסורים. מומלץ.

פברואר 11, 2013 אין תגובות

קישור דה-ז'ור: מצבים ריקים

לפני כמה זמן היה לי דיון ארוך עם קולגה לגבי אפיון מצבים ריקים – כלומר איך נראה מסך שאמור להציג מידע, כשאין לו מידע להציג.  פעם הזכרתי כאן את הנושא הזה בפוסט על מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו יודעים.

היום נתקלתי בבלוג שמוקדש לנושא הזה בדיוק – באפליקציות מובייל (אחרת זה לא סקסי מספיק).

אוסף מאוד כיפי של מצבים ריקים: http://emptystates.tumblr.com

אין תמונות להוספה - colugo

 

 

 

ינואר 29, 2013 תגובה אחת

על ביטוח ויצירת קשר

לאחרונה יצא לי לבקר בכמה אתרים של חברות ביטוח. יצאתי מהסיור הזה עם כאב ראש בלתי רגיל ועם כמה צילומי מסך מעניינים, שעדיין לא ממש מפצים על הכאב ראש.

באתר של החברה הראשונה לקח לי בערך חצי דקה כדי לאתר את הקידומת 054 בדרופדאון הבא, בגלל הסדר ה… יצירתי שבו מופיעים הערכים.

הסיבות מדוע לא להכיל סדר אלפביתי על כל הרשימה ולהכניס את כל הקידומות התלת-ספרתיות באמצע הדו-ספרתיות ברורות לי בערך, ועוד לא החלטתי אם אני מסכים איתן או לא. אבל הסיבות לסידור של של שני בלוקים של תלת-ספרתיות בסדר יורד ביניהם (קודם 07X ואז 05X) אבל בסדר עולה בתוכם (072 ואז 073) נשגבות מבינתי. כי כשאני פותח דרופדאון, ממש לא מעניין אותי שרוב ה-07X – אבל לא כולן – מציינות שירות טלפון מבוסס-אינטרנט, כולה באתי למצוא מספר.

ובכלל למי שמתעקש לדחוף את קידומות המספר לתוך דרופדאון נפרד יש לי רק שתי מילים – תבניות סלחניות. תלמדו מה זה ואז תנו לאנשים להקליד את כל המספר בשקט.

אם כבר מדברים על טלפונים – בשביל הקסם הבא אזדקק לאייפון שלכם ולקצת דימיון. דמיינו שאתם רוצים להתקשר למוקד השירות של חברת הביטוח מגדל. עכשיו הפעילו את הסטופר באייפון (אנדרואיד גם תופס), כנסו לאתר שלהם, ותעצרו את השעון בשנייה שמצאתם את מספר הטלפון.

את המספר שקיבלתם תרשמו בתגובות Smile

הפעלת מוקד שירות טלפוני זה עסק מאוד יקר. אחת מהמטרות העסקיות של האתר בחברות גדולות היא למשוך אש מהמוקד ולענות על צרכי המשתמשים באתר, באמצעים אוטומטיים במידת האפשר.  אחת הדרכים לעשות את זה היא להציף דרכי תקשורת חלופיות, ולעודד את המשתמש למלא טפסים ולבצע פעולות באתר עצמו. דרך אחרת היא להחביא את מספר הטלפון עמוק בקרבי האתר ולא להציג אותו בכלל בעמוד הבית. על הדרך הזו משלמים בתסכול הלקוחות, שלא ממש מעניינות אותם המטרות העסקיות של האתר. אבל בסדר, זכותם. אני מקווה לפחות שזאת הייתה החלטה מודעת.

לשמחתי, לא כל חברות הביטוח חוטאות בלבזבז את זמנם של המשתמשים באיתור דרכי יצירת קשר. חברת ביטוח שלישית חוסכת לנו את הדאגה הזאת:

מה יכול להיות יותר פשוט מאשר כפתור רדיו אחד ויחיד שנבחר מראש באהבה עבור המשתמש?

טוב, הכיתוב "הסיסמה תשלח אליך בדואר ישראל" יכול להיות יותר פשוט. אבל הוא פחות משדר את האהבה והמאמץ שהשקענו בלסמן את האופציות מראש.

כנראה שקיימת איזו גרסה אחרת של העמוד, שמוצגת בתרחיש אחר, ובה יש יותר מאופציה אחת, ויש איזה חישוב שמתאים את התצוגה לפי פרמטרים מסוימים. אני מאמין שההשקעה הנדרשת כדי להסתיר את שאר האופציות היא מאוד דומה למה שנדרש כדי להסתיר את הכפתורים לגמרי ולשנות טיפה את הטקסט.

יש גם את העניין הפעוט של זה שהדבר האחרון שמשתמש שבא להירשם לאתר מצפה לו, הוא לקבל את הגישה אליו כעבור שבוע באמצעות דואר ישראל. אנשים נרשמים כדי לקבל מידע עכשיו. הם לא נוטים להרשם לאתרים מתוך הנחה שמתישהו בעתיד הם עשויים להזדקק לגישה אליו. הם יודעים שעד שהעתיד ההיפותטי הזה יגיע, הם כבר ישכחו שהם נרשמו פעם לאתר, וגם את שם המשתמש והסיסמא ואולי אפילו גם את שם המורה שהייתה להם ביסודי (לשלי קראו ליודמילה סמיונובנה והיא הייתה קצת אנטישמית. את הפרט האחרון הזה מעולם לא ראיתי בשאלת אבטחה באתר, אבל סתם חשבתי שתרצו לדעת).

ינואר 15, 2013 12 תגובות

האיש עם הפּטיש

כשחיפשתי את העבודה הראשונה שלי בתחום, התראיינתי בין השאר בחברת היי-טק מסוימת – חברה גדולה וידועה, פורצת דרך ומובילת השוק בתחומה, שהוא תחום מאוד טכני, מורכב ו"קרוב לברזלים". המראיין, איש הממשק הבכיר בחברה, סיפר לי על החברה ואמר בין השאר שמי שמתכנן את הממשק אלה המהנדסים. אני נתתי גיחוך מנומס של הבנה והזדהות, כי חשבתי שזה הקטע שבו אני אמור לתת גיחוך מנומס של הבנה והזדהות. מסתבר שלא. קיבלתי בחזרה מבט חמור-סבר והסבר על זה שהמהנדסים עושים עבודה מצוינת ושהתחום מורכב מכדי שיאפיינו אותו אנשים שאינם מהנדסים. מיותר לציין שאת העבודה ההיא לא קיבלתי (למזלי – כי אם הייתי הולך על זה, הייתי עושה טעות מקצועית גדולה). מה שדווקא לא מיותר לציין זה שעם הזמן התפתחה תעשייה קטנה אך מצליחה של מוצרים שהדבר המרכזי שהם עושים זה לספק ממשק חלופי – רק הממשק, כן? – עבור המוצרים של אותה חברה. שזו כמובן עדות נפלאה על העבודה המצוינת של המהנדסים ההם.

הגישה הזאת שאפיון ממשק הוא מקצוע "מומצא" (יש כאלה שלא?) ושכל אחד יכול לעשות אותו, נפוצה גם היום, ואני חושב שהיא הסיבה המרכזיות לקיומו של יום השמישות העולמי שמתקיים בעשרות מדינות בו-זמנית, בנובמבר (ובארץ נדחה השנה לפברואר מכיוון שהמרצים מחו"ל נבהלו מעמוד ענן מסוים וביטלו את בואם – עדיין אפשר להרשם למועד החדש). בגדול מטרתו היא להעלות את המודעות למקצוע בתעשיה ובציבור. זה כמו מצעד הגאווה של אנשי חוויית משתמש, רק שהוא קצת פחות ססגוני ונדיר לראות שם בחור/ה לבוש/ה נוצות בלבד. אבל אנחנו עובדים על זה (כבר יש אורח קבוע אחד שמגיע תמיד מאופר ועם שמלה (הי אריאל, מה שלומך?)).

–המשך קריאה–

דצמבר 21, 2012 3 תגובות

קישור דה-ז'ור: שוב על קאפצ'ה

הזנחתי קצת את קטגוריית קישור דה-ז'ור, וביננו יש לה שם מגניב מדי כדי שיגיע לה יחס כזה. אז הנה.

חברה בשם Xero מייצרת תוכנה לראיית חשבון. את השם שלהם מבטאים "זירו", בדיוק כמו את המילה zero. הלוגו שלהם הוא הוא המילה Xero בתוך עיגול, ככה:

image

האתר שלהם מציע התנסות חינמית בכלי, וכדי לעשות את זה צריך להרשם. כדי להרשם צריך למלא טופס קטן שבסופו מוצגת captcha ממש מגניבה (זה הדבר הזה ששמים באתרים כדי לוודא שאתה בן אדם ולא רובוט. מסתבר שזה תופס גם לגבי רואי חשבון. כאילו, מסווג אותם דווקא כבני אדם. כן, גם אני הופתעתי).

–המשך קריאה–

נובמבר 30, 2012 2 תגובות
  • 6
  • 7
  • 8
  • 9
  • 10
  • 11
  • 12
UXtasy
ויטלי מיז'יריצקי


מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד