אתמול עשיתי קצת ניקיון במחשב וכחלק מזה החלטתי להסיר את תוכנת Soluto. למי שלא מכיר, מדובר בחברה ישראלית שמייצרת את מה שהם קוראים לו anti-frustration software, ושחוויית המשתמש שעיצבו הכתה הרבה גלים כשהם השיקו לראשונה.

הדרך שלהם להלחם בתסכול היא לייעל את ביצועי המחשב ע"י זיהוי תוכנות מיותרות שמאטות, תוקעות או מקריסות אותו. לאחר שהתוכנות זוהו הם מסדרים לך אותן ברשימה שנראית בערך ככה (זה מה שהיה בגרסה הדסקטופית – בגרסה הוובית החדשה זה נראה קצת אחרת):

ומשם אתה בוחר את התוכנות שאתה רוצה להוריד מתהליך אתחול המחשב (או בכלל), והם מורידים לך אותן. זה בגדול.

–המשך קריאה–

זה הממשק של רדיו אונלייני שנתקלתי בו לפני כמה ימים. יש שם כעשרת אלפים תחנות ממדינות שונות, ואתה יכול לחפש לפי מדינה ולפי סגנון המוסיקה. כשבאמת ניסיתי להגדיר מדינה, הצלחתי. וכשניסיתי להגדיר סגנון כצעד הבא, גם אז הצלחתי. וכשראיתי תחנות שלא מתאימות למדינה שביקשתי, הבנתי שזה לא היה הצעד הבא, זה היה צעד אחורה. מסתבר שתפריט הסגנון אינו מתחשב בתפריט המדינה, אלא דורס אותו – אפשר לחפש או לפי מדינה, או לפי סגנון המוסיקה. כשיש לך מבחר של עשרת אלפים תחנות זה נראה לא מאוד נוח והיית רוצה מנגנוני סינון יעילים יותר, אבל ניחא, אולי יש להם שם מגבלות טכניות שאני לא יודע עליהן. מה שאני כן יודע זה שיש לא מעט דרכים שבהן ניתן היה לשקף את זה בממשק, כשאחת הפשוטות ביותר היא זו:

עכשיו, כשיצאתי ידי חובה, אפשר לעבור לחלק ה(פחות) מעניין (הקף בעיגול). קרי, למה בכלל חיפשתי רדיו אונלייני.

–המשך קריאה–

יש לי את הגלקסי S2 שלי קצת פחות משנה. ויש לו שעון מעורר. אני לא פותח את השעון הרבה – לרוב הוא פועל ע"פ אותה תוכנית, ואין לי צורך לשנות אותה. אבל מדי פעם אני כן נכנס ומשנה משהו באופן חד-פעמי. נגיד שזה קורה פעם בשבועיים. ביום שלמחרת אני צריך להיכנס שוב ולהחזיר אותו לתוכנית השבועית, אז כל שינוי כזה פירושו שתי כניסות לאפליקציה. אז אפשר להגיד שאני משתמש בה בממוצע פעם בשבוע למשך כמעט שנה. אני תמיד עושה את אותה הפעולה – הגדרת היום והשעה. ואני תמיד עושה אותה לא נכון. לא חושב שהייתה פעם אחת שהצלחתי לעשות את זה מהפעם הראשונה. הגדרת השעה היא בסדר גמור, הבעיה היא עם הגדרת הימים.

זה מסך הגדרת ימי פעילות השעון המעורר. נסו להבין באיזה ימים השעון מתוכנן לפעול כרגע.

–המשך קריאה–

ברוב החנויות באינטרנט, בעמוד המוצר, ניתן למצוא אזור שמציג מוצרים דומים או קשורים. בדרך כלל כותרת האזור היא איזושהי גרסא של "לקוחות שקנו את הפריט הזה קנו גם את הפריטים הבאים". לעיתים, כשמדובר בחנות שמתמחה רק סוג אחד של מוצרים, המילה "פריט" מוחלפת בסוג המוצר.

היום, בעקבות קישור מאחת התשובות לשאלה המעניינת הזו ב-UX.Stackexchange, מצאתי את עצמי באתר iTunes ברוסית. זאת פעם ראשונה עבורי, ולכן רק עכשיו גיליתי כמה דברים שלא הייתי מצפה להם מחברה שהיא כביכול אות ומופת לחוויית המשתמש האולטימטיבית.

זה שהכל מתורגם מלבד הכפתורים, הכותרות ותפריט הניווט מרמז על כך שהכפתורים והכותרות הם בעצם תמונות, ולכן לא ניתן לתרגם אותם ללא מעורבות של מעצב. קליק של עכבר מאמת את זה. זה די מאכזב, אבל לא מאוד חריג.

מה שכן חריג זה אזור הפריטים הקשורים. כותרת האזור, שדווקא היא כן מתורגמת, אומרת "עם הספר הזה קונים גם…". כן, "ספר". ולא, המילה "אפליקציה" או המילה "פריט" או "מוצר" או כל דבר רלוונטי אחר שהצלחתי לחשוב עליו ברוסית אינן דומות ואינן קשורות בשום צורה למילה "ספר". ספר זה ספר, אין לו משמעויות נוספות.

לטובת דוברי הרוסית שבקהל:

המקור באנגלית אומר  "Customers also bought".

בכמה דקות של מחקר לא הצלחתי להבין מאיפה זה מגיע. בהתחלה חשבתי שהם הלכו לגרסה הרוסית של אמאזון והעתיקו משם, אבל א' – באמאזון רשום "Customers who bought this item also bought", כלומר ללא אזכור של ספרים, וב' – מסתבר שאין לאמאזון ממשק ברוסית.

עשיתי סקירה מהירה של חנויות הספרים המקוונות המובילות ברוסית. אפילו בהן בכל מקום רשום "פריט" או "מוצר". עשיתי חיפוש על הביטוי המדויק ברוסית והגעתי לשתי חנויות ספרים שכוּחות גוגל ומן הסתם שאין להן ממשק באנגלית. אין הרבה סיכויים שזה מגיע משם.

ניסיתי לתרגם את זה במנועי התרגום האוטומטי, שאחראים לחלק נכבד מתוך כשלי התרגום בממשקים – אבל גם הם לא חושבים שספרים קשורים לעניין.

הייתי אומר "עם סטיב זה לא היה קורה", אבל כנראה שזה קרה עם סטיב.

בקיצור, אין לי מושג. אשמח לשמוע תאוריות :).

בשפה האנגלית יש בעיה. אין בה אות המקבילה ל-"צ" שלנו. אני לא מתכוון לדרך לסמן רכוש צבאי – רוב הסיכויים שזה דווקא קיים – אלא ממש לאות כזאת באלפבית, שתביע את הצליל המתאים, כמו נגיד במילה "צליל" עצמה.

ישראלים שרוצים לרשום באנגלית מילה עברית המכילה "צ", משתמשים במגוון טריקים – רושמים את האות Z, או את הצירופים TS או TZ. שני האחרונים די מובנים כי הם מפיקים צליל די דומה למה שנדרש. הרעיון להשתמש ב-Z הגיע כנראה מגרמנית, שבה כך באמת הוגים את האות (ולכן המילה zimmer הולידה את "צימר" הישראלי – כשבגרמנית פירושה הוא פשוט "חדר", לאו דווקא עם ארוחת בוקר או ג'קוזי מג'וייף).

אז הצימרמנים למיניהם הרגילו אותנו לחשוב ש"צ" בשמות משפחה כותבים ב-Z (תמיד האשכנזים אשמים). אבל מה לעשות שהזמנים השתנו והיום למראה טקסט באותיות לטיניות ושאינו מכיל אותיות מוזרות כלשהן, אנחנו נוטים לקרוא אותו לפי הכללים הנהוגים באנגלית. זה מין רפלקס כזה. אז קוראים את זה כ-ז', יענו זימרמן.

והיית חושב שזה די ברור ולא אמור להפתיע אף אחד, אבל לא – אני די בטוח שזה כן יפתיע את בעליה של חנות אינטרנט מסוימת למכירת טלפונים סלולריים. הוא רצה שם מתחם טוב וזכיר שמשדר לעולם "אני מוכר טלפונים סלולריים". בפועל, הוא קיבל שם שמשדר "אל תתקרבו לחנות שלי, אנחנו מתייחסים חרא ללקוחות". www.zilzul.co.il. אין על זילזול, הכי טובים.

זהו למעשה פוסט המחשה קטן בהמשך לפוסט נעשה אתר מגניב.

גיבורת הספר (הגרוע) והסרט (לא ראיתי) "הנערה עם קעקוע דרקון" היא האקרית (או, כלשון האקדמיה, פצחנית. היא מפצחת את המרשתת).  כעת, עם יציאת הסרט ב-DVD, עלה הצורך לעצב את הדיסק עצמו. מעצבי חברת Sony כנראה אינם בקיאים בעולם הפצחנות והמרשתת ולדעתם "האקר" זו מילה נרדפת ל"פיראט". לכן הם החליטו לעצב את הדיסק בצורה כזו:

הדיסק נראה כאילו שהוא צרוב ושם הסרט רשום עליו בטוש שחור בכתב יד. אין ספק שזה מגניב ונועז.

אבל מה, לא כל שוכרי ורוכשי ה-DVD קראו את הספר (שזה הגיוני, כי הוא קצת מוציא לך את החשק  לראות את הסרט), ולא כולם יודעים שהוא עוסק בהאקרים. מתוך אלה שכן קראו, לא כולם חושבים שהאקרים הם פיראטים, ומתוך אלה שכן חושבים כך – לא כולם מבינים שמדובר כאן בקונספט עיצובי מחוץ לקופסא. המון לקוחות פשוט חשבו שמדובר בדיסק צרוב, החזירו אותו לחנות ודרשו את כספם בחזרה.

חברת השכרות אחת נאלצה אפילו לפרסם בעמוד הסרט הודעה שמבטיחה כי הדיסק הוא חוקי, והשוכרים פשוט לא ירדו לסוף דעת המעצב, המצחיקולים.